הצלם של Miu KIMONO

הצלם שלנו הוא אחד ממעט הצלמים היפנים העובדים בחנות להשכרת קימונו.

כצלם של MiuKIMONO, עיסוקו המרכזי הוא עיצוב עריכתי עבור מגזיני צילום ופרסומים מסחריים כגון מגזיני נשים, רכב ומשחקים.

באזורים תיירותיים ניתן לראות צלמים רבים.

מה שמייחד אותו טמון ב“נקודת ההתחלה” שלו.

בעוד שרוב הצלמים החלו את דרכם דרך ציוד צילום, אני נכנסתי לעולם הצילום דרך תיקון תמונה דיגיטלי (ריטוש) במחשב.

מה פירוש “רמת מגזין”?

המשמעות היא לשחזר צבעים בצורה מדויקת ונכונה.

במגזינים, אם צבע התמונה המתפרסמת שונה מצבע המוצר בפועל, מדובר במידע מטעה.

המוציאים לאור מקבלים דגימות מוצרים ישירות מהיצרנים, ולכן התמונות חייבות לייצג נאמנה את הצבע האמיתי של המוצר.

צילום מנקודת מבט של עורך פירושו לבחור ולאזן מה להציג, מה להשמיט וכמה מרווח להשאיר — וליצור סיפור חזותי עקבי.

דוגמה קיצונית לחוסר עקביות תהיה דיוקן מחויך של אדם הנוגע בפסל, לצד שלט שעליו כתוב “אין לגעת”.

כעורך ומעצב עריכתי, טיפלתי מאז תקופת הפילם בכמות עצומה של נתוני תמונה שצולמו על ידי צלמים מסחריים מקצועיים עבור הוצאות לאור וסוכנויות פרסום.

ה“עיניים” שאומנו מצפייה במספר עצום של תצלומים הן שעיצבו את מי שאני היום.

כעורך, העברתי לצלמים את הכוונה והקומפוזיציה של פרויקטים.

אני מאמין ש“צילום” מורכב משני תהליכים: שלב שלפני הצילום, שבו מצלמים במצלמה, ושלב שלאחר הצילום, שבו עורכים את הנתונים.

בראשון אני מיישם את תחושת המבנה העריכתית שלי; ובשני — את כישוריי כמעצב.

בתחילת דרכי המקצועית בעיצוב, בתקופה שבה עסקתי בעריכה, עבדתי עם מצלמות פילם מסוג SLR.

לפני כעשרים שנה, כאשר יצאתי לעצמאות, התחלתי להשתמש במצלמות ללא מראה.

באותה תקופה ויתרתי פעם אחת, משום שלא הצלחתי להבין עד הסוף את מנגנוני המצלמה.

אך כעת, נדמה לי שההתפתחות של המצלמה סוף סוף השיגה אותי.